החיים מלאים בשינויים, אתגרים, הזדמנויות ומשברים. מדי פעם דלת נסגרת ואחרת נפתחת, יש דלתות שנטרקות ויש כאלו ששנים אנחנו שומרים עליהן נעולות. בתור עובדת סוציאלית קלינית וחוקרת אובדן וחוסן נפשי, אני רואה את הגישה הטיפולית שלי כמצפן, שמסייע לאחרים למצוא את הדרך אל הדלתות בחייו, לפתוח או לסגור אותן, ולהתמודד עם מה שיש מאחוריהן.
בשנים האחרונות אני נעה בעולם, מגלה דלתות אחרות. מתרבויות שונות, ממדינות שונות, וגם מהתמודדויות שונות שמתלוות למעברי רילוקיישן. בזמן הגילוי של דלתות רחוקות, גיליתי שהמרחק כלל לא חשוב, מה שחשוב הוא האדם שמחכה מעבר לדלת, האדם בצד השני, שעונה "יבוא".
היום, אני האדם הזה. אחרי שנים בהן הייתי האדם מעבר לדלת הפיזית, היום אני כאן, מעבר לדלת הוירטואלית, גם מהצד השני של העולם, און-ליין, מחכה לך ולדפיקה שלך על הדלת, ולומר לך "אני כאן בשבילך, להיות לך מצפן אל הדלתות בחייך".
דפנה פורמן עובדת סוציאלית עם התמחות בטיפול בפרט ובמשפחה, וחוקרת שכול, אובדן וחוסן נפשי מ-2015. מדריכה מוסמכת בעבודה סוציאלית. בעלת ניסיון בטיפול פרטני (ילדים ומבוגרים) טיפול זוגי, הדרכות הורים, טיפול והדרכה לצוותי טיפול רב-מקצועיים. ניסיון של שנים כעובדת סוציאלית רפואית בבתי חולים בהתמודדות המטופל ומשפחתו עם המשבר הרפואי והשינויים בדינמיקה המשפחתית הנלווים אליו.
מ-2020 נמצאת ברילוקיישן עם משפחתה, ומביאה אל המסע המורכב והמאתגר של התמקמות מחדש במדינה זרה, את תפיסת עולמה הטיפולי ואת נסיונה המקצועי הרב בטיפול במצבי משבר ו"רעידות אדמה" פרטניות , זוגיות ומשפחתיות.
הרצאה מרגשת, מצחיקה ומעוררת השראה על הגשמת חלומות אישיים ולאומיים, על הזכות לשנות חיים ובעיקר על תעוזה.
מפגש אנושי, נשי ובינתרבותי המוליד שיעורי חיים משני מציאות מרתקים ומרגשים.
סיפור על התמודדות עם תקופות בחיים של רעידות אדמה המטלטלות את הקרקע היציבה שחשבנו שאנחנו עומדים עליה.
שנה וחצי אחרי שהגענו לפה וזה כבר ברור לכולם. זה ברור למתארחים הקבועים שכבר נהיה להם מקום קבוע.
למרות הנחיתה היחסית רכה שהייתה לנו כאן בחסות הקורונה, אני ידעתי שעוד יגיע הרגע.
זה אנחנו. רק אנחנו פה. וכדי לשמור על השמחה ואהבה, אנחנו חייבים, אבל חייבים לדבר אחד עם השניה. ולעבוד קשה בלשמור עליה.
כשאמרנו לילדים שאנחנו עושים רילוקיישן לאוזבקיסטן, הם לא כל כך הבינו. גם אנחנו לא. איך אפשר להבין באמת?
פעם, לפני שארזנו את כל החיים שלנו לתוך מכולה ופרקנו אותם באוזבקיסטן, היה לי פשוט יותר להגיד מי אני.
סיפור הקמתו של המרכז הראשון לשלום המשפחה באוזבקיסטן – מרכז חלוצי שעוסק לראשונה בנושאים של שוויון מגדרי וטיפול ומניעה של אלימות במשפחה. במהלך פרויקט חלוצי זה 100 גברים ונשים באוזבקיסטן זוכים לראשונה לטיפול קבוצתי העוסק בנושאים אלו. מיזם חברתי נוסף של דפנה באוזבקיסטן
ביולי 2020 בשיאה של מגיפת הקורונה, דפנה עוזבת את עבודתה ויוצאת לשליחות דיפלומטית משפחתית בעקבות תעסוקת בן זוגה, יחד עם שלושה ילדים קטנים לאוזבקיסטן. אז היא חשבה, שההרפתקה המשפחתית מעבר לים תאפשר לה את ההזדמנות לה חכתה כל כך- להוריד הילוך מהקצב הסוער של החיים בישראל. מהר מאוד היא מגלה
פודקאסט "נשים מספרות רילוקיישן" מאת מאיה חן פרק 16: רילוקיישן לאוזבקיסטן- מאיה חן מראיינת את דפנה פורמן האזנה לפרק
הוספיס הילדים הראשון של טסקין באוזבקיסטן נפתח באוגוסט 2022 על בסיס בית החולים המתמחה Zangiata-2. ילדים עם אבחנה מאכזבת מכל רחבי הרפובליקה יכולים לקבל טיפול פליאטיבי חינם כאן. טיפול פליאטיבי הוא הזכות לחיים הגונים במהלך מחלה קשה, למניעת כאב פיזי בלתי נסבל, לתמיכה פסיכולוגית ורוחנית.
בהוספיס הראשון במרכז אסיה, שנבנה בהדרכה צמודה של ישראלים, אין הרבה תקווה, אבל יש אינסוף אנושיות. בין חגיגות יום ההולדת האחרונות שנערכות שם לילדים, לפרידה הכואבת מהילד שנפטר עוד לפני שהמילים האלה מתפרסמות, רוני מתעקש שזה לא מקום מדכא.
מחקר על השלכות החשיפה לתכני סוף החיים בראיונות עם אנשי מקצוע החשופים לתכנים כאלה.