מחשבות על
מעברים ושינויים
מרק אבן ברילוקיישן ומסורת משפחתית
שנה וחצי אחרי שהגענו לפה וזה כבר ברור לכולם. זה ברור למתארחים הקבועים שכבר נהיה להם מקום קבוע.
הסתגלות ילדים ברילוקיישן
למרות הנחיתה היחסית רכה שהייתה לנו כאן בחסות הקורונה, אני ידעתי שעוד יגיע הרגע.
זוגיות ברילוקיישן: שמחה, אהבה ופחד
זה אנחנו. רק אנחנו פה. וכדי לשמור על השמחה ואהבה, אנחנו חייבים, אבל חייבים לדבר אחד עם השניה. ולעבוד קשה בלשמור עליה.
לארוז את החיים בארגזים
כשאמרנו לילדים שאנחנו עושים רילוקיישן לאוזבקיסטן, הם לא כל כך הבינו. גם אנחנו לא. איך אפשר להבין באמת?
משפחתיות ומשמעות ברילוקיישן
פעם, לפני שארזנו את כל החיים שלנו לתוך מכולה ופרקנו אותם באוזבקיסטן, היה לי פשוט יותר להגיד מי אני.
התמקמות והסתגלות ברילוקיישן – להפוך את הקירות לבית
אחרי 5 שבועות (בדיוק) במלון, מצאנו דירה קטנה, שתהיה לנו, מקווה בקרוב, לבית. כאן בסיאול, קוריאה.
התחלות חדשות ברילוקיישן
ההתחלות החדשות האלו… אובדן העצמאות כואב לי בעצמות, התלות באחרים, תחושת חוסר האונים בלא לדעת איפה אני.
חילופי עונות ברילוקיישן
התקופה המשונה לא עוזרת בכלל וכל השינויים והניסיונות לייצר שגרה רק גורמים לה להתרחק עוד יותר.
מלחמות של אור וחושך
עברו שלושה חודשים וישראל התעוררה לסיוט שהוא המציאות החדשה. סיוט שלא נגמר.
רילוקיישן ואשמה, ב"חרבות ברזל"
הקור והאפרוריות של החורף משתלבים מצוין עם תחושת הדיכאון הכללית על המלחמה ועם הגעגוע והמחשבות על המשפחה והחברים שבארץ.
רילוקיישן וביקורי מולדת
קיץ 2024 היה שוב הזמן הזה בשנה, בו אנחנו עולים על מטוס ומגיעים ל"חופשת מולדת". עוד שנה אחת, מאז שיצאנו להרפתקה הזאת שלנו.
מסכמת שנה ראשונה בדרום קוריאה
איזו שנה זו הייתה… שנה של מעבר מהכפר האוזבקי בטשקנט לעיר הגדולה בסיאול, מעבר קיצוני כל כך.
המרצה: דפנה פורמן, עובדת סוציאלית קלינית, מדריכה (Msw), יזמת חברתית, חוקרת שכול וחוסן נפשי ומנהלת משאבי האנוש של משפחת פורמן במסע הרילוקיישן המשפחתי.