כיצד מייצרים שינוי במקום שבו הוא כמעט בלתי אפשרי? איך הופכים רעיון למענה מציל חיים בתוך מערכת רפואית מורכבת? ואיך מובילים תהליך שמשפיע לא רק על חייהם של ילדים חולים, אלא גם על מערכות שלמות?

באוזבקיסטן של 2020, ילדים חולי סרטן לא זכו לטיפול פליאטיבי. משפחות רבות נותרו לבדן ללא תמיכה, ללא אפשרות להקל על סבל ילדיהם וללא מערכת רפואית שמספקת מענה הולם. מתוך זיהוי הפער העצום הזה, יצאתי למסע להקמת ההוספיס הראשון לילדים חולי סרטן במדינה, יוזמה שנולדה משיתוף פעולה בין עמותה מקומית, משרד הבריאות האוזבקי, ושגרירות ישראל באוזבקיסטן. 

ההרצאה מספרת את הסיפור שמאחורי הפרוייקט המהפכני:

• איך מזהים צורך אמיתי והופכים אותו לתכנית מעשית?
• איך מקדמים שינוי במדיניות רפואית וחברתית תוך עבודה עם גורמים ממשלתיים וארגונים בינלאומיים?
• כיצד בונים שותפויות מקצועיות בעולמות של בריאות, רווחה וחינוך, גם מחוץ לאזורי הנוחות שלנו?
• אילו אתגרים – תרבותיים, לוגיסטיים ומקצועיים – עומדים בדרך, וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

זהו סיפור אישי ומקצועי, המספק הצצה לתוך תהליך מורכב של יצירת פתרונות מערכתיים, גיוס שותפים, התמודדות עם חסמים ביורוקרטיים ושינוי מדיניות הלכה למעשה.