השבוע בגן הוא היה "גור השבוע", מה שקוראים לו אצלנו "כוכב השבוע". בכל שבוע נבחרים ארבעה ילדים, הם מביאים ביום הראשון חמישה פריטים מהבית שהם אוהבים, או מספרים עליהם משהו ובכל יום לאורך השבוע הם מציגים פריט פריט ומשתפים את הכתה בעוד משהו על עצמם. ביום האחרון, ביום שישי, אחד ההורים מגיע לגן עם מאכל אהוב ופעילות קצרה, להשלמת התמונה על הילד הכוכב.
השבוע היה התור של איתני. ארזנו חמישה פריטים, שזה בערך כל הפריטים שיש לנו עד שתגיע אלינו המכולה עם כל הציוד שלנו, והכוכב הלך לגן. כל יום חזר וסיפר איך החברים הגיבו לבובת הקוף המזמר שלבושה בחולצה של בית"ר ירושלים (שקנינו בביקור האחרון באילת), ועל המשקפת שקיבל רק בקיץ האחרון מגן רותם, ועל כובע היומולדת שחבש כשחגגנו לו בשבוע הראשון שלנו בניירובי יומולדת חמש. וככה כל פריט הביא איתו סיפור שעזר לאיתני לספר עוד על עצמו, ולאחרים ללמוד עוד עליו. כשהגיע יום חמישי הוא כבר הלך לישון בהתרגשות גדולה לקראת מחר. הבטחתי שהעוגה תיכנס לתנור אחרי שיעצום את העיניים ויאפשר לי ללכת לאפות אותה.
למחרת, ביום שישי הגעתי עם עוגת השוקולד שהוא אוהב, עם הסוכריות הצבעוניות מלמעלה, וגם עם הספר "הבית של יעל" להקריא לחברים בגן. סיפרתי שזה ספר קלאסיקה בישראל ושיש לאיתן גם דודה שקוראים לה יעל ואנחנו מתגעגעים אליה נורא. וגם אל הבית שלנו.
ישבתי עם הספר ועם איתן לצידי מול ילדי הגן הזה, מנסה לתרגם לאנגלית ולהקריא סימולטנית את המילים הכתובות בעברית (איך לעזאזל מתרגמים את קולות הטרקטור ש"משקשקש, גונח, גועש ומטרטר"?!). הילדים היו מהופנטים ועקבו אחרי המסע של יעל לחפש לה בית. בסל של אמא, מתחת לשולחן וגם בארגז. וחשבתי גם על המסע שלנו, לעשות לנו בית משלנו בתוך מקומות רחוקים כל כך ומשונים כל כך בעולם. ועכשיו גם כאן בניירובי. "יעל! יעל! י-ע-ל !" קראתי בקול כשאמא של יעל בסיפור חיפשה אותה. הילדים הקשיבו במתח.
כולם שמחו לשמוע שבסוף הארגז שעל הדשא, בין שני השיחים בצל, הפך לה לבית. גם אני שמחתי, למרות שכבר הכרתי טוב את הסיפור. כי זה תמיד כיף לשמוע שמישהו מוצא לו בית. מי כמוני יודעת…
איתני היה מאושר. והעוגה שבינה לבין שכבת הסוכריות הייתה מרוחה שכבה של שוקולד השחר מישראל, נאכלה בהנאה על ידי כל ילדי הגן והורי כוכבי השבוע. איזה טעים זה טעם של בית.
בסוף היום חזרתי עם הכוכב שלי אל המקום כאן בניירובי שיהיה לנו "בית עם גג" והבטחתי שעוד יבואו "לבקרני בשבת ובחג." בדיוק כמו בסיפור. ככה זה ברילוקיישן, אפשר גם להתגעגע הביתה וגם לחזור לבית, ביחד.
בדיוק כמו יעל.